ריקוד צועני

הריקוד הצועני נוצר בידי קבוצות שונות של צוענים, בהתאם לאזור בו חיו וקשר ישיר לעמים אשר הקיפו אותם. מטרת חלק מהריקודים הצועניים הוא להופיע בתמורה לכסף.  לפי כך ניתן לחלק את הריקוד הצועני לארבעה סגנונות ריקוד עיקריים: הריקוד הנוודי, בימתי, רחוב וסלוני.

סגנון הריקוד הנוודי מתאפיין בתנועות פרועות וחוסר סדר, צעדים וירטואוזיים ואלתור, הריקוד הנוודי מתבצע בעיקר בבית, באירועים משפחתיים או מסיבות פרטיות, כל משפחה מציגה את מיטב הצעדים של בניה ובנותיה.

סגנון הריקוד הבימתי מתאפיין בביצוע יותר תיאטראלי, כאשר המרחק בין הצופים לבין הרקדנים גדול יותר, כמו על במה בהופעה. מי שמופיע במקרה הזה הם שחקנים ורקדנים מקצועיים ולא בני משפחה.

סגנון הריקוד הסלוני היינו וריאציה של הריקוד הבימתי, פשוט ללא הבמה, מתבצע לעיתים קרובות במסעדות או במסיבה פרטית אצל הלקוח, על ידי שחקנים ורקדנים מקצועיים.

סגנון ריקוד הרחוב נולד כאשר הצוענים הופיעו ברחוב והיה בעצם הבסיס לריקוד הבימתי והסלוני, נכון לעכשיו זהו שמו של הריקוד המאולתר הרשמי כאשר הוא מכיל בתוכו אלמנטים מהריקוד הסלוני והנוודי. הריקוד משלב ניסיון לאימפרוביזציה ביחס למקום הפנוי האפשרי לריקוד באותו הרגע.

סוגי הריקוד הצועני

כיוון שהריקוד אותו רקדו הצוענים תלוי בעמים והתרבויות שהקיפו אותם, לכל אזור היה סוג ריקוד שונה;

ריקוד צועני רוסי התבלט בכך שלריקוד הזה יש קומפוזיציה, הקצב תמיד עולה ממקצב איטי בהתחלה ועד למצב מהיר מאוד לבסוף. קיים דגש על הצעדים המהירים ותנועות הרגליים.

ריקוד צועני הונגרי נחשב לריקוד של צוענים-רוסים אך צעיר יותר ומתבסס על סגנון הסטפס.

ריקוד בטן צועני היינו ריקוד שצועני-רומה (מאזורי הבלקאן וטורקיה) רקדו בשביל להרוויח כסף. הריקוד היינו מופשט יותר וקל יותר ללימוד מאשר ריקודי בטן מסורתיים מהמזרח. בריקוד של צועני הבלקאן יש יותר תנועות ידיים, וצעדים אופייניים בלקניים לעומתם ריקוד הבטן הצועני בטורקיה משלב יותר אקרובאטיקה, פנטומימה ונושאי ריקוד רומנטיים. בריקוד הבטן הצועני במדינות מוסלמיות ישנו חלק או תפקיד גברי המאופיין בתנועות גבריות ואגרסיביות יותר.

פלמנקו נחשב לריקוד צועני מקצועי כיוון שיש לו גרסה בימתית וגרסת רחוב. הריקוד נולד התפתח באנדלוסיה שספרד ונתפס כאומנות צוענית מקורית למרות שהוא בעל שורשים מורים ויהודיים, כך לדוגמא מבצעה ריקוד הפלמנקו ניקרא "באלאור".(בא-אל-האור).

ריקוד צועני פולני מתאפיין ברקיעות רגליים ותיפוף על הגוף תוך כדי תנועה, אגרסיבית, הגרסה הנשית רכה יותר וזורמת יותר, אם זאת תנועות הגוף והצורה שהן יוצרות תוך כדי תנועות העגן והתיפוף של כפות הידיים וקצות האצבעות הן בצורה של פסלים לאלים הודיים. עם עליית הקצב התנועה והתיפוף מתגבר עד לכדי אקסטזה.

ריקוד צועני-מאגייר/מאדייר (קבוצה אתנית-הונגרית) הריקוד מתאפיין בכך שהחלק אשר לוקחים בו הגברים גדול בהרבה מהנשים, מתבטא בטיפוף על הברכיים ובנקישות באצבעות.

ריקוד אורה צוענית הוא ריקוד בעיקר צועני-בלקני שככל הנראה הושפעה מריקודי העמים שמסביב, ההבדל העיקרי בין האורה הצוענים לשאר ריקודי האורה הוא שהצוענים רוקדים בקבוצות מין נפרדות, נערים וגברים בנפרד, נשים ונערות בנפרד.

כאמור, העם הצועני היינו עם נווד, ולכן זכה להשפעות רבות בתרבותו, ואם זאת המשיך והחזיק בתרבות המקורית שלו לאורך השנים, ואם מאפיינים שונים מעמים שונים הצליח ליצור סגנונות ריקוד מגוונים שתואמים את האזור בו הוא חי.