קן קן

הקאן-קאן Can)-Can) היינו סוגת מחול שהומצאה בצרפת בתחילת המאה התשע עשרה. כשהתפרסם והפך למיינסטרים נרקד במועדוני קברט בצרפת בארצות הברית ואנגליה, שם גם שוכלל או יותר נכון מותן, ובמקום תנועות פרועות שידע בימיו הראשונים, נעשה מוקפד יותר כוריאוגרפית וקיבל את השם "קאן קאן צרפתי". בשנות העשרים של המאה העשרים, נכפה הסגנון גם על הקברטים בצרפת כיוון שנעם יותר לתיירים, (מאנגליה וארה"ב).

כיצד רוקדים?

הריקוד מבוצע במקצב של 2/4, על ידי מספר רקדניות בשורה, בגרביים ארוכים וחצאית רבת שכבות. במהלך הריקוד מופנות רגלי הרקדניות גבוהה אל-על, כך שחלקים גדולים מרגליהן נחשפים לעיניי הקהל.עם הזמן השתלבו בריקוד מאפיינים אקרובאטיים, צעקות של הרקדניות ומחוות טיפוסיות כמו הרמת החצאית מעל הראש, בעיטות, קפיצות ושפגאט. בצרפת הוא נרקד על במות, לעיתים אף בצורה כמעט אינדיבידואלית.

KanKan

 לעומת זאת בארה"ב, אנגליה ושאר העולם הוא נרקד באולמות ריקודים ונשפים בקבוצות. מעבר לך קיים גם קאן-קאן גברים שכלל חבטות רגליים, סאלטות לאחור וגלגלונים, כאשר המטרה העיקרית הייתה להראות יכולות אתלטיות.

קאן-קאן על הזמן

כאשר הומצא הריקוד על ידי בני מעמדות הפועלים בצרפת של 1830 היה הריקוד נחשב לא הולם את השכבות "המכובדות" באוכלוסיה, יותר מכך הוא נחשב למגונה וללא מוסרי. הקאן-קאן נחשב כיום לחלק בלתי נפרד מתרבות הריקוד העולמית, וכריקוד מאוד קשה לביצוע ודורש מאמץ רב אפילו לזמן קצוב, אם זאת יש שיראו בו קונוטציות ארוטיות, אפילו ביחס לעולם שלנו היום. כאשר הריקוד  רק הופיע, בראשית המאה ה19, הוא נחשב לסוג של מרד נעורים, מעורר סקנדל ופרובוקציה של צעירים, אשר לקחו בו חלק.

אם זאת במשך השנים הפך פופולארי יותר ויותר, עד שהגיע לשיאו בסוף המאה ה19 ותחילת המאה העשרים, הוא הוכר בארה"ב, אנגליה ושאר העולם. הריקוד נכנס למחזות זמר, לאופרטות ומופעי "וודוויל"(מופעי בידור פופולאריים בעיקר בצפון אמריקה אשר בוצעו על במות תחת כיפת השמיים). אפ פתיחת מועדוני הקברט ובראשם ה"מולן רוז'", הפך הריקוד לממוסד יותר ומספר רקדניות הפכו לכוכבות ידועות. מלחינים כתבו יצירות קאן-קאן, הידוע ביותר היינו ז'אק אופנבך, שכתב את "אורפאוס בשאול"(1858), קאן-קאן ידוע נוסף הוא "האלמנה העליזה" שנכתב כאופרטה על ידי פרנץ להר 1905. ציירים ציירו קאן קאן, ביניהם הנרי דה טולוז-לוטרק, ז'ורז' סרה ופאבלו פיקסו שבציוריהם מופיעות רקדניות.

בסך הכול ריקוד הקאן-קאן השפיע לא מעט על התרבות הצרפתית והמערבית בכלל, כריקוד שהתחיל כפרא ויצא מתוך המעמד הנמוך האירופאי, התפתח, התמתן ואף הפך למיינסטרים מערבי, תוך כדי כך  הניע את עולם האומנות והריקוד בפרט לעבר מה שאנו מכירים כיום בזכות הנועזות שלו, הרחבת הגבולות, גם במובן המוסרי וגם מובן הפיזי.